בשני העשורים האחרונים התחזקה ההכרה המדעית בדבר קיומה של ההתחממות הגלובלית, שאינה תופעה מחזורית בדומה לאלו שנצפו בעידנים קודמים, אלא תופעה ההולכת וגוברת, שהשלכותיה על חלק ניכר מאוכלוסיית העולם עלולות להיות קיומיות.
בוועידות האקלים השונות שהתקיימו לאורך שני העשורים האחרונים, מתהווה הסכמה בינלאומית כי ללא התארגנות מתאימה לבלימת תופעת ההתחממות הגלובלית, תתרחש קטסטרופה על האנושות ועל כלל החיים על פני כדור הארץ.
הסכם פריז הוא הסכם שנקבע במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם, העוסק בהפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם.
ההסכם אושרר ב-12 בדצמבר 2015 במהלך ועידת האקלים בפריז ונחתם בשנת 2016. חתמו עליו 195 מדינות, ביניהן גם ישראל. הסכם פריז הוא ההסכם המקיף בתחום האקלים והראשון בעולם.
מטרות ההסכם:
- הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית.
- הגברת היכולת להסתגל להשפעות השליליות של שינויי האקלים וכן טיפוח העמידות בשינויי אקלים.
- הפחתת פליטות גזי החממה באופן שלא יפגע בייצור המזון.
- עידוד הזרמת כספים בתחום הפחתת פליטות גזי חממה ועמידות לשינויי אקלים.
עיבוד מסחרי מתועש של קרקע חקלאית, כמו גם כריתת יערות, הוא בין הגורמים המשמעותיים ביותר לשינויי האקלים.
האתגר הוא להפוך שיטות נפוצות של עיבוד חקלאי (כגון מיכון אינטנסיבי, פילוח אדמה, דישון סינטטי והדברה כימית, כריתת יערות, רעיית יתר – כל אלה הן שיטות הגורמות לשחרור משמעותי של פחמן דו חמצני לאטמוספירה), לשיטות המאפשרות אחסון וקיבוע פחמן בקרקע לטווח ארוך, עשורים עד מאות שנים, או יותר.
חקלאות-פחמן (Carbon Farming) מצליחה כאשר רווחי הפחמן הנובעים מניהול משופר של מערכת קרקע-צמח, עולים על הפסדי הפחמן מאותה יחידת שטח.
קרבון הצפון
מגזר החקלאות הוא מגזר שביכולתו להפוך מפולט של CO2 – לאוצר של CO2. ולהפוך את המשבר להזדמנות. למעשה אין תחום אחר בעולם בו ניתן בניהול נכון ומתאים – לעשות שינוי עם פוטנציאל אדיר שכזה.
זאת ועוד כאשר מתהווים לחקלאי רווחים ויתרונות מקומיים כגון שיפור הפוריות של הקרקע (יבולים גבוהים ואיכותיים יותר). במקביל, מתהוות הזדמנויות בשוק הסחורות הבינלאומי המתפתח בצעדי ענק. שוק זה נובע מביקושים של חברות ומדינות שחובת הפחתת פליטת גזי החממה חלה עליהן והן מחפשות לרכוש תעודה המוכיחה על קיבוע ו/או פחיתת פליטה גם באזורים אחרים.
נוצר אם כן שוק וולונטרי שבו גורם א' (שמעוניין להציג במאזנו נכס פחמני קיים שמקזז את הפליטה שלו) קונה מגורם ב' תעודה על ביצוע של קיבוע ו/או הפחתה (כתוצאה מפעילות בשטח של גורם ב').
לנכס הזה, תעודת הפחמן Carbon Credit יש ערך כלכלי, והוא למעשה סחורה לגיטימית שאינה נדרשת לקציר ושינוע ושערכה נובע מעצם קיומה רק כשהיא במחסנו של המוכר! WIN-WIN-WIN
קרבון הצפון מציעה שינוי הסתכלות על הקרקע החקלאית.
אם עד עתה הסתכלנו רק על הפיזיקה ועל הכימיה – התעלמנו לגמרי מהביולוגיה ומקשרי הגומלין שיש לאדמה ולגידול הצמחי עם הסביבה שלו. נסתכל מעתה על הצמח והאדמה כמפעל (Plant) חי. מפעל המייצר: גם מזון ומוצרים מהצומח, בריא טעים ואיכותי וגם פחמן מקובע לקרקע והפחתת פליטות.
המפעל הוא ביולוגי במהותו – מערכת חיה וטבעית, של הצמח האדמה והסביבה.
באמצעות פיתוח פרויקטים במודלים ושיטות עבודה של חקלאות מחדשת (Regenerative Agriculture), כלים ושיטות מדידה כמותית. יצירת שיתופי פעולה והסכמים ארוכי טווח בין מגדלים ובין ארגוני מגדלים.
קרבון הצפון יוצרת תעודת פחמן להנפקה והשקעה עבור ביקושי השוק המתהווה.
