כן, "חקלאות מחדשת" היא הגיונית. אבל האם היא רווחית? איך היא בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית?
התשובה היא לא פשוטה כמו שניתן היה לחשוב כי חשוב להבין: כל שטח שדה, חווה או משק הוא ייחודי. ההקשר משתנה מאוד, ולכן התשובה היא "זה תלוי".
מהן העלויות הנוספות, בהשוואה לחקלאות קונבנציונלית, הכרוכות בחקלאות מחדשת?
- עלות זרעים וזריעה של "גידולי שירות"
- רכישה או שכירה של ציוד מיכון חדש
- עלות נטו של הוספת גידולים חדשים למחזור הגידולים השנתי
- סיכון של שיטות עבודה חדשות שלא תמיד ניתנות לביטוח
- סיכון לירידה ביבולים וברווחים בשנים הראשונות
- עלויות מציאת שווקים חדשים
- עלויות חברתיות ועסקיות של "לעשות משהו שונה"
מהו פוטנציאל הרווחים החיוביים, נטו, לטווח ארוך משיטות של חקלאות מחדשת?
- פחות שימוש בדלק בגלל פחות מעברים בשטח
- פחות תשומות לאחר מספר עונות (דשנים, קוטלי עשבים, הדברה)
- עלייה בחומר האורגני בקרקע, שכ-50% ממנו הוא פחמן שנשאב מהאטמוספירה.
- עלייה בזמינות הביולוגית של חומרים מזינים
- עלייה ביכולת חדירה ואצירה של מים
- ירידה בשחיקת אדמה מסחף מים ורוח
- עלייה פוטנציאלית של מחיר הפרמיה ליבול הגידולים
- מכירות קרדיטים של פחמן ו/או שירותים סביבתיים אחרים
- ירידה בהוצאות על תשומות
- עלייה בערך הנכס (קרקע פורייה יותר)
ולכן התשובה היא "זה תלוי". דבר אחד ברור: לעיבוד וטיפול נכון בקרקע יש השפעות כלכליות חיוביות ארוכות טווח ומהותיות על שורת הרווח של משקים וחוות, אך הדרך לשם עשויה להיות עקלקלה. תקופת המעבר עלולה להיות כרוכה בניסוי וטעיה בסיכונים ובאי ודאות, אותם יש למתן ולווסת בכל אמצעי כדי להבטיח עמידות והישרדות בדרך ליציבות כלכלית.
